ברופין מקשיבים לך ללא הפרעה
בוגרים מספרים
תיאור

בוגרים מספרים

עדויות מהשטח(נרחב)
 

המלצות בוגרים

רועי פנחס, 27

למדתי במשגב, ביס יסודי, ששם התגלו לראשונה קשיי למידה ותמיד הייתי בכיתות עזר וכדומה.
עשיתי מה שיכולתי, סיימתי לימודים עם בגרות חלקית. עבדתי באינסטלציה בעסק של אבא. חיפשתי את עצמי. רציתי להתקדם, להשתפר. בבית ספר תיכון אין באמת זמן לעזור לאלה שקשה להם וגם אתה ילד, לא בוער לך, לא חשוב לך. הבנת לא הבנת, לא חשוב. היום מאוד חשוב לי להבין. זה משהו שמשתנה בראש.
כבר הייתי בדרך עם כרטיס להודו בפעם שלישית וברגע שהכרתי את דבורה שיניתי כיוון ושיניתי חיים.
כבר בשנה ראשונה ברופין אני מרגיש שנוהגים איתנו אחרת, שמבינים מה נכון לעשות איתנו. שאנחנו לא נכנסים לשיעור ומבינים מה שמבינים וזהו. האנשים האלה מבינים אותנו, שאנחנו לא כמו כולם, שצריך להסביר לנו יותר לאט, יותר לעומק. לולא דבורה לא הייתי יושב שוב בכיתה. כשהכרתי את דבורה, גיליתי אופציה שלא ידעתי עליה ושנתנה לי נקודת מבט אחרת על עצמי. לא הייתי מעיז לחשוב על עצמי שאני יכול, מסוגל. אנשים כמו דבורה וכמו המסגרת ברופין, הם הגלגלי עזר שלך, הם לא מוותרים לך ודרך זה שרואים אותך ככה, גם אתה משקיע יותר. קודם שום דבר לא עשיתי כמו שצריך עד הסוף. פה העמדתי לעצמי אתגר ואני יודע שאני אעשה את זה עד הסוף

רועי פנחס, 27בחן, בוגר מעיין-שחר, בתוכנית מחזור ה'
קידר מליחי, 27

ביסודי למדתי בויתקין, משגב. אלה עוד היו השנים השקטות. תמיד היו בעיות בלימודים אבל ההורים חשבו תמיד שזה יעבור. עד כיתה י' הייתי בשחר-מעיין, אבל עם הרבה קשיים. הייתי שחקן כדורגל והיה לי קשה לשלב בין שתי המסגרות, הלימודים והמשחק. עברתי לשפרירים. הקצב והאווירה התאימו לי ולמדתי. על הכדורגל ויתרתי. הייתי במגמת אמנות. התחלתי לראות שכקשה לי, אני מוותר לעצמי. גם בצבא התחלתי כלוחם וסיימתי כנהג. עבדתי בעבודות הכי נמוכות, לא חשבתי שאני יכול יותר מזה. טסתי לחו"ל, נהניתי, טעמתי. כשחזרתי התחיל לחלחל עניין הלימודים והסביבה התחילה ללחוץ. אמא עזרה לי. הגעתי אל דבורה. אני זוכר שכבר אמרתי לעצמי בראש, זהו אני הולך ללמוד. עזבתי בכיף את העבודה. הלימודים הלכו לי 10, לקחתי ריטלין וטיקטקתי הכל. בהתחלה ראיתי את זה כאילו בשביל להשתיק את ההורים, היום אני עושה את זה בשביל עצמי. בשנה השנייה הפסקתי עם הריטלין וזה היה יותר קשה. אני לומד סאונד ותאורה. הסאונד זה משהו שמדבר אלי ומלווה אותי ממש מילדות.
זו תחושה טובה להגיד שאני לומד, שאני עושה משהו, לא סתם עובד.
התוכנית הזו מאוד חשובה. ממליץ לכל מי שבמצבנו. נותנת חיזוקים ואת כל הכלים הדרושים

קידר מליחי, 27חרב לאת, בוגר בית ספר שפרירים, בתוכנית מחזור ג'
מור יוסף, 26

אני הייתי זה שנפל בין הכיסאות כל השנים. הפרעות הקשב והריכוז שלי נבעו גם ממצב משפחתי. מהיום הראשון שנכנסתי לתיכון, הרגשתי שוויתרו עלי. בית ספר מפלה לרעה את החלשים וחסרי היכולת הכלכלית. למחנכת שלי תמיד היה איכפת ורצון לעזור, אבל היא לא יכלה. בסופו של עניין, החלטתי שלפני שזורקים אותי מבית ספר, אני עוזב. טיילתי, לחמתי. חזרתי הביתה ורציתי ללמוד, לעשות עם עצמי משהו. הכרתי את דבורה והיא שיגעה אותי ודחפה אותי ומצאתי את עצמי עושה דברים שלא האמנתי שאני אעשה. דבורה הכניסה לי לראש את עניין הלימודים לא פשוט לגרום לאדם כמוני לחשוב שאני יכול ללמוד. הכניסה לשם היתה כמו קסם. מרגישים שהניהול נכון, שיש על מי לסמוך. אני סומך על עצמי, על הכלים שנתנו לי ואני סומך על מי שעומד מולי. כיף לי ללכת ללימודים. ממליץ בחום

מור יוסף, 26בחן, בוגר מעיין-שחר, בתוכנית מחזור ה'
מורן זווילי, 30

תמיד היו לי קשיי למידה. אמא ואבא היו כל יום לפי תור בבית ספר. סיימתי ללא בגרות, הלכתי לצבא ואחר כך הלכתי ללמוד בבית ספר לאיפור איל מקיאז והוצאתי תעודה. 6 שנים הייתי סייעת בגן ילדים. בשלב מסוים זה כבר לא הספיק לי והייתי בדיכאון. יום אחד אחותי אמרה לי שהגיע זמן לעשות משהו שבאמת מעניין אותי. טובי בן הרצל, מורה בתוכנית ברופין, הפנתה אותנו. נפגשתי עם דבורה ועשיתי את האיבחונים. השנה הראשונה היתה נהדרת. החברה נהדרים, אנשים שממש מבינים אותך. זה מעלה את הביטחון באופן כללי. הלימודים מעניינים ואני לומדת דברים שמעולם לא למדתי. יהיה לי מאוד קשה לעזוב את המשפחה הקטנה הזאת כשזה יסתיים. פה אפשר לדבר על הכל להתייעץ על הכל. הגעתי לפה כשהייתי בתקופה מאוד לא טובה מבחינה אישית, לא חשבתי שמשהו יוכל להוציא אותי מזה והלימודים פה העלו אותי מאוד גבוה

מורן זווילי, 30עולש, בוגרת בית ספר רמות חפר, בתוכנית מחזור ד'
ערן שמחוני, 20

סיימתי צבא לפני הזמן, כמו שסיימתי לימודים לפני הזמן. משניהם עפתי. כשהחלטתי לעזוב את הצבא, חשבתי לעצמי מה אני עושה. הכל אוניברסיטאות ומכללות, אין לי סיכוי. רשמתי בגוגל לימודים ללא בגרות ועלה לי הפרוייקט הזה. שבוע או שבועיים לפני תחילת הלימודים הגעתי ולא חשבתי שאני נכנס לזה. אבל דבורה לא שיחררה וגם ההורים לחצו והחלטתי שאני מצטרף. ואז גם גיליתי שאני יכול ליהנות מהלימודים ושאני יכול ללמוד. פה הכל פתוח, קשובים אליך, עונים לך. עוזרים לך לפרוש כנפיים. לא רציתי ללכת לאיבוד, רציתי משהו שיחזיק אותי ומצאתי

ערן שמחוני, 20בית הלוי, בוגר קריית חינוך ע"ש בן גוריון, בתוכנית מחזור ה'
תומר קידר

הסגל ברופין אמרו לי, בוא, תנסה, ניתן לך ארגז כלים-שישמש אותך לכישורי החיים.
באתי, ראיתי ,וניצחתי את עצמי. לא, לא היה קל, אבל למרבה הפלא גם לא מאוד קשה. היו מאבקים פנימיים –חששות, סימני שאלה ,לילות לבנים ,מבחנים, עבודות להגיש ,ושיעורים להכין.
אבל היום, אין גבולות למה שאני יכול לשנות!
אני יכול להעיד על עצמי ששתי התכונות שלי עקשנות ואחריות, עזרו לי מאד. התעקשתי ללמוד את ה-a'b'c' ,לקרא באנגלית, לפתור תרגילים במתמטיקה, להבין טקסטים להיות מעורב ומתערב בשיעורים , לקבל החלטות לשאול שאלות , להביע את עצמי, להפנים ולגלות את עולם הפסיכולוגיה ,ולהבין את העולם שבחוץ בסדנאות שעברתי.
בתקופה של שנתיים וחצי עם תמיכה ,אוזן קשבת ,וליווי בביצוע פרוייקט הגמר, אני כאן לפניכם עובד במפעל R.H - אלקטרוניקה, מפעל לרכיבים אלקטרוניים רפואיים - שנחשב להייטק בנצרת עלית. אני מיישם דברים שלמדתי במסלול הלוגיסטיקה ,קורא מק"טים באנגלית מנפק סחורה מקליד במחשב ומפזר סחורה ,נפגש עם אנשי ייצור מגלה על עצמי שאני מסוגל ובעל יכולות.
הדרך - שנקרא לה 'התהליך' היא ארוכה ואיטית ורק כשמגיעים למעלה אפשר להביט לאחור ולומר היה- שווה .
אני מודה לסגל העובדים והמרצים מרופין , המשיכו בעבודת קודש זו למען אנשים אחרים שיגיעו למקומות שאני הגעתי אליהם. עם אמונה ורצון טוב השמיים הם הגבול!
ולסיום :הרב שלמה קרליבך אמר: למה ילד זקוק יותר מכל?
שיהיה בעולם מבוגר אחד שיאמין בו באמת"...... האמנו אני וגם אתם!

תומר קידרעובד במפעל R.H - אלקטרוניקה

להרשמה ולפרטים נוספים מלאו את הטופס

שלח